תירס הופך אותנו לערפדים?

תירס הופך אותנו לערפדים?

אם אתם אוכלים יותר מדי תירס – אתם הופכים לערפדים למרות העובדה שאינכם שותים דם.

אנו מכירים את התירס כמזון מאוד בריא, ובמאה האחרונה, האנשים למדו לעשות ממנו כל מיני תוספי מזון, להשתמש בו כחומר בנייה, ואפילו לעשות ממנו דלק ביולוגי. אבל קודם, היו חייבים ללמוד כיצד לערבב אותו עם חומרים אחרים, כדי לא להפוך לערפדים.

עם זאת, בגורל כזה היו צריכים להילחם רק באירופה. התירס כבר מזמן היה אוכל אמריקאי, והם ידעו כיצד לבשל אותו ועם מה לערבב. המתיישבים האירופאים התחילו גם לגדל את התירס בגלל זמינותו והעלות הנמוכה שלו. מאוחר יותר, התירס חצה את האוקיינוס והפך למזון העיקרי של העניים. הבעיה היא שבמהלך הבישול, הם לא הוסיפו אליו ... סיד.

ללא סיד - סידן הידרוקסידי - או בלי חומצות אמינו מסוימות – מזון זה גורם לחולי. תירס מכיל ניאצין בצורה בלתי מתעכלת - אם אוכלים אותו מדי פעם - שום דבר רע לא יקרה. אבל אנשים שמבססים את תזונתם על תירס - סובלים ממחסור בחומצה ניקוטינית או ממחלת פלגרה.

העור של החולים במחלת פלגרה – מתכסה בשלפוחיות בחשיפה לשמש. הקיבה שלהם לא מסוגלת יותר לעכל מזון רגיל, והלשונות שלהם הופכות להיות בצבע אדום כהה, כאילו שהם מדי פעם נוהגים לשתות דם.
המטופלים מתחילים להיות ערים בלילות כי יש להם דימנציה חמורה, שקשורה לפעמים עם תוקפנות מוגברת. בנוסף, פלגרה מלווה בשלשולים, אך על דברים כאלה לא שמענו באגדות על ערפדים.

כמובן, האגדות האלה הופיעו הרבה לפני שהתירס הפך להיות פופולרי באירופה, אבל יכול להיות שדווקא התירס ותוצאות אכילתו הם אלו שעוררו עניין בסיפורים המפחידים.
בשנים המוקדמות של 1900, האנשים עדיין לא הצליחו לקבוע את הגורם למחלה, ורק בשנת 1937 גילו שניאצין מסייע לנטרל את הסימפטומים של מחלת הפלגרה בכלבים.